מיקסם המילים

מאת: שירת הים

ואני היא
שאהבתיך כבבת עיניי,
מרחיקה עצמי לדעת.
בלילות ישנים ושלווים
נפשך בפלאים נוגעת.

ויעור בה מיקסם המילים
מערש לילה ולילה.
והילכו סובבים יחדיו
כמו דיברו מלב כאחד.

ופצחו קולם בצלילים
ככלילי התכלת ענוגים הם.
ונדמה לפעמים רחשי שפתיי
נחפזים בערבות הים הם.

ונתנה בך זימרתם
מקץ השנים האבודות.
כשלג הלבינו בקיצפם
זכים וצלולים בדממה.

ואלומות השדה בהדרן
מבליטות שעורה ופרי גפן.
ונחה השמש על גבעה
וזוהר השבת דבק בה.

וחמדה גם אהבתך קמעא,
עת הרגש אף גדל בה.
ומינחת חופתה הטלולה
יקדימנה לבב אנוש בה.

©11.06.04

שירת הים