כזה קטן פיצפון,הוא יצא לאויר העולם,כמו ציפור,

מעורר בך את כל הטוב,לאמא טלילה לאבא דרור.

ימים חלפו, חיכינו שיעלה במשקל,מה זה קטנטן,

בתחילה כינינו אותו בובי,גור מחייך הזיז אפו כשפן.

 

בובי לא ויתר על אף ארוחה,כל שד הוא ינק בהנאה,

משקלו עלה ,לאט אבל בטוח,הוא מכין עצמו למצווה.

הנה הגיע היום,בובי שלנו כל יכול, בולבולו מוכן לחיתוך,

אתמול המוהל עשה מלאכתו כהלכה,לתינוק קטן ומעוך.

 

הוא קיבל שם מאביו,ברכות מסבו,הוא היה גיבור גדול,

אלעד הראל הפיצפון,עמד במבחן בגבורה,הוא כל יכול.

עכשיו צריך לשנות פרטים,לא סבא לחמש,אלה סבא לשש,

בכל זאת הנכדה ניצחה,היא נשארה יחידה,נכדים יש חמש.

 

אתמול חתכו לו לגיבור הקטן,הוא לא בכה, לא שאל למה,

הסבא הגדול נבהל,האבא היה נרגש ,כן כמעט הוא בכה.

בן ראשון ,נכד ראשון לאמו ,כולם התרגשו ,רק אלעד לא,

כסא אליהו כמו מזבח,מחכה לקטנטן שיחתכו את עורלתו.

 

פשוט רציתי לאמר ,יש גיבורים בדרך ,אפילו שחותכים להם,

לבובי הגיבור,היום קוראים לו אלעד,מגיע לו גם את ברכתכם.

כל תינוק חדש שנולד,מביא אתו בשורה,לנו גם לכל העולם,

בבא היום נדע ,מה יבשר לנו אלעד הקטן,הוא מתוק נראה גם חכם.