אני רואה את הסתיו,

הוא כיסה את האפור.

הנני רואה את הצהוב,

הוא כיסה ליבי

 

נשמתך מקודשת לי

ומצאתיך במקום לא צפוי.

הרי את יפה

 

מבטך המלטף

מחמם את עורי, לא משאיר אותי שקטה.

אתה- אני.

 

החיוך שלך כבר לקח אותי לאיבוד.

אל נא תבכה אהובי בגללי.

אל נא תבכי יפה שלי,

דמעותייך  ינקבו באבן

הרי את מקודשת לי.