שוב לילה ששכח,

לנסות ולהרדים,
אותי וגם אותך,
ללא געוגעים.

 

געגוע שברח,
לא זוכר לאן לחזור,
בין הזמן שנמרח,
מחפש נקודת אור.

מרחק עולם אחר,

נפגשים בכל שנייה,
שם היום ממהר,
שנהיה אחד עם השניה.

ומילים נופלות,

מהשמיים כמו דמעות,
איספי אותן בנתיים,
זכרי שאנו שניים.

ובלב עולמות,

מדמיין הוא מנגינות,
ממציא לך מילים,
את כאבו לא מרדים.

שוב לילה שיזכור,

שוב לפקוד ולחזור,
את חלוני בכל זמן,
שתהיי רחוקה מכאן.