מעבר לשיא09/08/2007 12:45 | הולדן קולפילדאגלי זיעה נוטפים מהמצח השמש קופחת בעוז על ראשי כפות הידיים מתאמצות עד מאוד אפילו בעיניים קשה לי לראות נח לכמה דקות ספורות,מביט על הנוף הנשקף מלמעלה מפטיר אנחה וממשיך במסע נאחז בסלעים ,בזיזים וממשיך בטיפוס הזה לגבהים לעיתים זה קשה,לעיתים זה מעיק לפעמים נזכר במשהו מצחיק תמיד ישנה התקווה שלמעלה ממתינה לה בגאווה הפסגה שלא תחשבו שזה סיפור על מטפס הרים זה יותר סיפור על החיים החיים הם כמו טיפוס על הר במיוחד ממרומיי שנות הארבעים האוויר נעשה דליל יותר אבל חייב לציין בסיפוק שה(חוויות)נוף יפה יותר עוד מאמץ של מטר אחרון והנה אני שם ניצב בגאון שוטף את גרוני בבירה צוננת ואוחז בידה של איזה גברת כנראה שזוהי מהות החיים הרבה שעות קשות ורגעים קטנים של חסד |