מביטה בך

מזווית העין,חודרת את קליפותיך
מקלפת רובד ועוד רובד
לאט חודרת רגישותך
נזהרת לא להכאיב
עטית כסות אילמת שריונית
מקובעת היטב בין כותלי נשמתך.

נדבך אחר נדבך מפוררת
ללא לאות,דבקה במטרה
מחלישה התנגדות סורגי ליבך
עד פתיחת שערי היכל הרגש

שם הוא ניצב - במערומיו
נרעד ללא כסות השנים
מבוייש, נרגש, מרגיש
קבל אותו אליך, הוא שלך
תמהיל רגשותיך,מרכז הוויתך
ליבך.