גבוהה מטורזן,שערות שיבה מרכיב משקפיים,מדבר בגסות,

אין בו חרטה,אין בו חמלה,מלא הוא בשינאה לכל האנושות.

נהג דורסן,נוהג במשאית בטירוף,מי אשם מאין הרישיון הזה,

אני מתחיל לחשוש, שזה היה בכוונה,אפילו ואולי אני טועה.

 

ראיתי אותו כמו חלום בלהות,הוא דומה לכל הנהגים הפראים,

הם לא מבינים,לנהוג זה לא להרוג,נכון לפעמים יש מצבים.

אף על פי כן,תפקיד הנהג זה לשמור על החיים,כי הם יקרים,

הוא המכוער הזה ,דרס באכזריות עם המשאית הרג ילדים.

 

רציתי מאוד לכתוב שיר אהבה,אולם התמונה המזעזעת הלב רעד,

התמונה המזעזעת במסך,הקול של הילד בן החמש שנדם לעד. 

חשבתי על העונש,חשבתי על המצב בכבישים,לא יכולתי לרחם על החיה,

במציאות העגומה היום,זה נראה כמו חלום,תגובת הנהג לעין המצלמה.

 

זה לא אנושי,משהוא מקולקל במערכת,נהג שהרג אין בו חרטה,

השנאה הזאת, לאן תוביל אותנו כחברה,אפילו לא יצאנו להפגנה.

אני מבכה עליכם אבא ובן,אני בוכה על כל אדם שאיבד את חייו,

נהגים שפויים,נהגים יקרים,החיים ביד ההנהג ראיתם את פניו.!!!1