רסיסים

את כל רסיסי המוזה

שכַּפתתי אל מילותיי

הנחתי על ראשך החולם,

והחלקתי באות ענוגה

גם הצל שנמתח בינינו לרגע

הסתיר ימים משפתַיי.

שוב התדפקתי אל לילות מתוקים

ולא היו לי יותר משפטים.

חדרת בלהט חד

ללבּות את הקץ

והחול מטפטף טיפין טיפין

ובורח בקולות שִכחה.

הזריחה עוד מחכה לך,

ולנו.