ברווח שבין המילים לדף,
מתבשלת סערה
מניסה חמה.
עוטה צבעי הקרבה,
הוזה לחשים
פורקן עושה דרכו
אל נימולות אצבעותיי
ומסתער.
מילותיי המתנצחות נוכחה,
מונצחות לעד על דף
והחמה נמה.