אסיר

ליבי מפרפר בין הכתלים,

עלטה משוועת חובקת עיניי.

אתמול נשמתי אוויר הרים,

היום נעתקו ממני כל יקיריי.

על מה מיטב שנותיי ינדפו,

הרי לעוון לא נתתי יד?

איכה אשב על דעת כסילים,

מתמוסס בעוול והצדק נרעד?

התמשול בי כניעה, תשקף דרכי? -

אפורר כזבי רשעים בקרב החפות.

על זרי דפנה אנוח כמפתח -

רק עת אשיב לעצמי חירות!

©