מכתב לנפשי

19/08/2007 19:53 | פילון

הו,נפשי-עזבני בשקט!

את כל המרכז, אך פזורה בתוכי.

הו,נפשי-אמרי מה את דורשת

בתוך ערפל מנוחה לא תדעי!

מתוך הדממה יריבים את בוחשת

ניחוח איבה ורוחות מלחמה

עזבני נפשי, בלילות את לוחשת

כשאת בתוכי, לא אדע מנוחה.

 

עזבני נפשי, ונתקי גם כל רגש.

ששוב לא אוהב, כי אהבה היא כאב.

נכון את מרכז, להכל מכוונת

אך למה החיית בי את כוח הלב?

 

תתני לי דקה להתרגל אלייך שוב,

אחרי שכבר מזמן לא הקשבתי לקולך

כי חשבתי שאמות ולא אסבול עוד מעמלך,

כל עוד תטרידי אותי,

אני אטריד מנוחתך...