שברון לב

20/08/2007 13:29 | דמעה ורודה

אין לו אלא
לשאת את החרפה
להתהלך נווד בלי בית
אביון ללא אהבתה
הלך במדבר
בו רגלה לא דרכה
רגש מיותר
היא אותו שכחה
נלחם הוא בעיניה
נלחם בביזיונה
למרות שיודע
תבוסתו בטוחה
ממשיך הוא ללכת
אחר הבטחות
נשימתו נשרכת
כנשוב הרוחות
אהבתו הייתה לו
רגש מקולל
תשוקתו פיעמה בו
כפצע אומלל
בשביל מבטה האחד
הוא חי מיותר
רק חיוך, רק מבט
וימות מאושר