בראשית עלומיי הייתי,

כשהוכשתי בהוד שלמותךָ.

התשוקה פשטה בכל אבריי

כרעל בעורקי דמי.

נשמתי נטשה את שלוות גופי,

והיא חוזרת ומחזרת אחריךָ.

ואני נותרתי רק צלם דל ומעונה,

ללא נשמה או רוח חיים.

שוב לא אדע רוגע מהו,

עד שאמצאךְ פתיה אבודה.

 

 

 

©כל הזכויות שמורות ליוצרת