מאז שהלכת לבלי שוב

נותר הכל שומם ועזוב

הלב מתוך שיגרה פועם

והכאב בפראות הולם

 

נגוזו השמחות והתקוות

בהותירן כאב וזכרונות

נעצרו החיים מלכת

והריקנות

כמו בשלכת

מאז שהלכת לבלי שוב

נותר הכל שומם ועזוב

כל יום אותך אני רואה

כקרן שמש מבעד לעננים

בלילות, חולמת דמותך

כמלאך,

השומר במרומים.