מאסתי בשופט התליין ורהב מרעיו,

רעבתי למחילה.

הרהבתי פסיעותיי בחול

דרך מפשעות גחלים,

לחשים הלעיטו בדיה

אך נחוש, מוכה הארה

ערפתי את נחש הטרפה

ובאתי-

שם,

פדיתי טינה תמורת נתינה,

חרון מזוהם דעך

ושאר רוח בעיניי

נדר גאולה.

כעת בן חורין,

על מחצלת ייסורי

מודה.