בלילות כשכבים פנסי הרחוב

היא יוצאת לצוד לה אהבה

לבושה בשחור ומבושמת

אין בה נשמה

היא לא נושמת

 

בלילות לבנים כתום ברמזורים

היא יוצאת מתוך האדמה

לבושה בעור ועצמות

אין בה חמלה

היא לא נושמת

 

בלילות כשכבים פנסי הרחוב

בי אוחזים פחד ורעדה

מאותה נערה בשחור

המחפשת אהבה

אין בלבה חמלה

והיא לא נושמת