ובשעה אחת אפלולית05/09/2007 17:55 | שירת הים43ובשעה אחת אפלולית מאת: שירת הים עוד ארכיב משקפי הכבישים המהלכים עלי איימה ופחד. ובשחקים, עמודי השבעה ולגגות הבתים, היונה לא שבה. ובשעה אחת אפלולית השיקו חרבם הבלי הקיץ. ופרחי חלומות בחדרי קמלו במקום בו בכה הליל. ובהדרי, יצאתי לרחוב כגלים ששהו במצולות המים. וסערת מחסומים על החוף, כמעיין מתגבר, בעין השניים. וכבר מצלצל הדגן, כי פיריי, קדושת שמים. ואל תיקח את כל היד, הן מחורבות בניתי כינור ומצילתיים. והחרשתי כאבן פצועה, ובחוכמת ישועה עוד זורמת. והשמש עולה מחבלי עופרה, כובשת עיניי איתנה וזוהרת. ואהבתי הורתני הדרך, אך קשה היא ולא נגמרת. וצרור בריחי שערה, הרבה שמים מאכלת. ולמי עוד אוכל להאמין ? ואת שבועתך בי חיללת. והתנפץ אחרון דמעתי, וניפרד משלהבת אש בטרקלין, היחידה שאהבת. ©11.05.04 שירת הים/שולמית |