שמורות עיניי

אט אט

נעצמות

מרגישה כי

עייפתי ממך

דמעותיי הרבות

זקיפים ונטיפים

על האבן

שעליהם זלגו

השאירו חותמם

דימעה

ועוד דימעה

פתח מילוט

בה מבקעים

אל נהר הדמעות

זורמים

והכאב לא תם.