אבני דרך בצצדים

את השביל מסמנים,

דרך אוהבים.

 

יד ביד הולכים,

עם חיוך על הפנים,

שניים מאושרים.

 

מאחור רק צל,

עצמו שואל,

האם זה לעד?

האם משניים נהיה לאחד?

 

זוג מהסרטים,

שלא רואים,

בחיים.

 

נשאר מאחור,

בחום ובקור,

חוזר ואומר,

שלא יגמר.

 

זה עושה לי טוב,

אין צורך לחשוב,

מחכה ונזהר,

נהיה גם מחר.