צא וראה, היא ממתינה לאהבתך

כצמח המחכה לעונת הגשמים.

צמאה לאות אהבה ממך

מחכה לגשמי ברכה !

 

לך אליה עכשיו.

ערבל חושיה,

ערטל גופה

ונשמתה...

 

לך, פן יקדימך אחר,

יקטוף פרות אהבתה.

הפרות שלא השכלת לקטוף

כשלאהבתך נפשה צמאה.