נפש

לילות שלמים

כתבתי לָךְ געגוע

על פיסות הרהורים

ולובן הדף בוהק,

אינו שומע.

בקצה השביל על האבן

הֵנחתי בּקשתי

לסליחה.

האם שמעתְ את לחש התפילה,

האם חשתְ את הרעד בקצה כנפַי

עת נשרו אט אט הצבעים

ורק חלומותַי עודם

עוטים  זיכרונות-

רגעים קטנים של אהבה וכאב

הנאספים לחשבון ארוך

בנבכי נפשי.