שמש

23/09/2007 12:43 | כריס

שנה עברה מאז אותו לילה קיצי

נסענו כול החברה לים, עוד בילוי תמים

זר מוזר, בארץ לא מוכרת

נודד ממקום למקום אחרי השמש- אהובת ליבך

את ביתך עזבת בשבילה.

לעולם לא תעזוב אותה לבד

יושב על המזח בוהה בים, כאילו קורא בספר

יופך עוצר הנשימה, בקסמיך אותי שווה

אזרתי אומץ,

ניגשתי,

חייכת

הכרנו, דיברנו, עישנו, צחקנו, נפרדנו
 
 

ימים ולילות

יושבת חושבת

היכן אתה

טלפון, האם זה אתה אהובי?

חולמת או שמה זה אמתי
 
 

כול הודעה ממך אותי אוכלת

ביס ועוד אחד,

משורר לי שירים, מכתבי אהבה .. רומאו

האם אראה את פניך חולמני שלי ?
 
 

ועם הזמן כמו חול שנידף ברוח

כמו יין טוב בערב החג

בבוקר סגריר

אתה הלכת, ..

נעלמת כלא היית,

בלי הודעות, ובלי טלפונים

ואני תהיתי כמו טיפשה

היכן אתה אהובי ..

ואז נזכרתי בבחירת ליבך

אהובתך,

שמש ..

הרי הבטחת שלא תעזוב אותה לבד לעולם..

והבטחות אי אפשר להפר ..

היא המשיכה למקום אחר, ואתה כמו מטורף

אחריה
 
 

רק שאלה קטנה לי אליך , נער השמש

האם זהו גשם או דמעות שזולגות מעיני

שהגיעו עם עזיבתך ?