זה התחיל עודבתקופת הילדות,הצורך הזה בסוכרייה,

אותה צ'ופה ,אותו לקקן,אהבנו אותם ללקק  בשקיקה.

זה גרר אותנו לבחרות,לתת במתנה את הבונבוניירה,

לקבל את המחמאה,אוי כמה שאתה מתוקי כן כמה.

 

זה כואב וזה מתוק,זה מטריף חושים,זה גם ממכר,

כל מערכת היחסים הזאת,בינו לבינה,זה לא יגמר.

זה גרם לגניחות,אי ודאי, טפשוני אתה  מטריף את חושי,

גם התעברו מזה,חודשים תשעה ,באמת יותר מדאי.

 

זה כואב וזה מתוק,גם כשהוא זה בא לעולם,

חמוד כזה הוא התינוק,מושך בחוטים לכולם.

זה הוא שקובע ,מתי אנו נישן,מתי נוכל לקום,

השעון סובב סביבו,כך גם איתו כל היקום.

 

זה כואב וזה מתוק,כל אותם סיפורי האהבה,

זה מתחיל לעיתים בצחוק,יש נגמר באכזבה.

זה גורם לכל התופעות,בישנות,דחייה וקבלה,

זה מוסיף לכל הדיעות,את הפלפל בחיים לנשמה.

 

זה שזה כואב,וזה שזה מתוק,ישאר לעד בעולם הבריאה,

אנחנו נועדנו זה לזה כחוק,אותנו תלווה תמיד האהבה.

זה סם החיים,בעולם החיים,התפרצות הלבה בהר החיים,

זה כואב וזה מתוק,סביבה יצרו סרטים וכתבו גם שירים.