דיגי דיגי דיגדוגם

הפריעה ריעה לכולם.

כששטפה את הרצפה

השפריצה מים עד חיפה.

כשרחצה את הכלים

נרטבו כל הילדים.

כשניקתה את החלון

הספריי הגיע עד חולון.

כשאיבקה את המדף

דגדגה להם ת'אף.

כשבישלה מרק טעים

כל הבית נמלא אדים.

אמרו כולם אז פה אחד:

דיגי דיגי דיגדוגם

די, נמאסת פה על כולם.

דיגי דיגי נעלבה

ניגבה ידים ועזבה.

 

לא עברו יום או יומיים-

כולם שפכו דמעות כמים:

אין מרק,

הבית מאובק.

האף לא מדגדג,

החלון לא בוהק...

 

ישבו כולם ניסחו מברק:

דיגי דיגי יקרה

בואי נא בחזרה,

רוצים אותך, מתגעגעים

מאיתנו, האוהבים.

 

לאחר יום או יומיים

דיגי הגיעה בצהריים.

התחבקו כולם, מחו דמעות:

אין כזאת דיגדוגם-

בכל העולמות.

 

©  שיבולת ברזני