עפר

29/09/2007 17:01 | אסיר בכלא האהבה

הודח הקיץ

מכס המלכות,

חורף חתר תחתיו בחשאי,

רובצות הדמעות,

ניגרות מִן העין-

איש לא ישמע זוב מילותיי.
 

עיניים כבות בצלמוות,

סחפני הרוח

אל חופים נידחים,

גלי בדידות

מרטשים את המזח,

במי כזב מתרסקים כוכבים.
 

בוער דמי בשלהבת,

עמוסים עורקיי בנקמה,

הו נער נצח,

אח יקר,

אודם דמך-

עפר.