רוויה

30/09/2007 15:15 | זהבית שחר-יהודה
 
ידיך מקדשות בלהב,
פורצות סורגי תשוקה
המתלקחת כאבני זהב
לאור דמדומים.

אצבעותיך שועטות בגופי,
מתקבצות למדורות קטנות
המלהיטות תבערת חשקים,
מדליקות אש בניצן אהבתי.

תאוותך ניתכת בתוכי
יוצרת אדוות ארוכות,
רוחשות כחשמל
בחדרי ליבתי
עד רוויה.