עמדתי יחפה בחול הרך,מביטה בהם צוחקים ונהנים במים.דמעות כאב נקוו בעיניי.

רוח הים החזקה העיפה גרגרי חול לתוך עיניי, והשמש החמה והמסנוורת הכאיבו

לי עד דמעות.

שטפתי את פניי במים רבים, ולאחר שהוקל לי הבטתי בהם-בשניי ילדיי הקטנים

המשתעשעים על שפת הים בחדווה.

לבי נמלא אושר גדול למראה המרנין של ילדי הטבע האלה, המתפלשים בחול

החם ובמימי הים הצוננים, לסירוגין.מתרוצצים אנה ואנה כדרכם של קטנטנים

מאז ומתמיד.בגדי הים התכולים שלהם השתלבו יפה בצבעם על רקע הים ,וכאילו

היו חלק בלתי נפרד ממימיו הגועשים.

הנה הם רצים אליי בהתרגשות עצומה ומראים לי צדף ענק שמצאו בחפירותיהם

בחול. בתוך הצדף שכנה לה בשלווה מלכותית מחרוזת מבהיקה של פנינים

לבנבנות וזוהרות.

הם תלשו חוט אדום ממגבת החוף, השחילו את הפנינים אחת אחרי השנייה

וענדו אותו בעדינות אין קץ סביב קרסול רגלי היחפה...

נסיכים מתוקים שלי.

 

© כל הזכויות שמורות-שיבולת