אשה מסרסת

11/10/2007 08:01 | נירית

אשה מסרסת

 

מבטו  שבר את האבן,
 קולו רכך את זעפו של פוסידון,
 מגע ידיו נעל את הרוחות בסלע,
ריחו הגברי כלא את הסער המתפרץ כנהר די-נור.
 
ורק היא "אם כל חי " לא הבינה,
 ורק היא " מלכת התפוח" לא השכילה,
 לחצוב את מכמני סגולותיו
ולהפכם למטמון אינסופי.
 
ניסתה כמו הספינקס לחוד לו חידות,
חשבה בדרכיה הנלוזות
 כיצד להמליכו על תבי שלה,
אבל- כל נסיונותיה היו לשוא.
 
  הוא סרב להיות בן-טיפוחיה
הוא לא אבה להיות הפנינה בעדי צווארה הגא..
 הוא לא אבה.
 11/10-07
 [שיר ראשון באתר]