אני מפנה את ההמלצה לכל חובבי האסתטיקה והאדריכלות. אין בכך משום ההמלצה על האוכל.

מעט לפני הדיון בפטפטת חזרתי ממסעדת "שגב" בהרצליה פיתוח, שם חגגנו כמה זוגות, יום הולדת לחברתי-אתי.

 

שגב, הוא השף האיני ביותר כיום. ואכן, הוא קפדן בכל פרטי ההכנה, טריות המזון, הייחוד ואפילו כלי ההגשה עצמם. זו אכן חגיגה בפני עצמה.

 

אך יותר מכל, כחובבת אסתטיקה באשר היא, נהניתי מהלוק של המקום

 עצמו. מאחר והאוכל כה מוקפד, השירות משהו בסגנון נוקשה ואירופאי מעט-העיצוב יוצר ניגוד מוחלט.

נראה לי כי נעשתה חשיבה מאחורי הדברים, איזשהו קונספט מנחה. כך אני הרגשתי לפחות.

האדריכלות הפנימית, הובילה את הסועדים במקום למעין חצר אחורית של בית ישן באיטליה. זו בערך האווירה: מרפסת אבן עם מעט עציצים, בגדים תלויים לייבוש על חבל, כניסה מוארת לבית מספר 6 והתחושה שאנו עומדים להתארח בבית חברים משכבר הימים.

מול הכניסה למסעדה, מוצב לוח מודעות מעוגל, בסגנון שנות ה-50, עם פוסטר של "חלף עם הרוח".

לחובבי העיצוב, שווה בהחלט הצצה, אם לא לארוחה - לחוויה אסתטית שונה.

גלי