ותיפול השלהבת

 

מאת: שירת הים

 

 

היפה בבנות, פרח מור בעלוות פרדסים,

הנה גווע היום ותיפול השלהבת.

והיתה הדאגה יורדה על ראשך,

ובחוצות הליל ריקדו נחלים

בפיטומי תפילתך.

 

והיה איש רמיה, אוכל לחמך

נוטל ציקלונו באוצרך

ותמחל אהבתך, ויאירון רחמי שמים.

והיה אושרך עשרים רובל ופרוטה

ותתני מתן בסתר מגדים וצדקה.

 

דלקו מנורות הכסף, נתעברה המנגינה

ויזהרו באורה פינות הבית.

אל נא תשאלוה למה, בשל מה זה ואיך,

התחלה טובה להפיג מזה ומזה.

 

 פיטומי תפילתך, סימפוניית נעורים אבודים

ותתבקע השלהבת.

?ומיהו הפריץ אחרייך דולק ומפנייך מסתתר

 קומי וראי, שובי כחבק עיר ואם מדרך.

 

ואת נותרת פרח מור

 הרים ים ושלהבת

עשרים רובל ופרוטה

ומנגינה חיוורת.

 

 

©11.10.07

 

שירת הים/שולמית