מכתב אישי( מחודש)13/10/2007 17:44 | שיבולת ברזנישירי ילדה, רקדי את היום
הזמן מתפוגג לו כמו בחלום.
ניצרי נעורייך, גמעי עד כלות
הניחי לשחר היום לעלות.
נשמי עמוק את ניחוח הוורדים
וזכרי תמיד-הם גם דוקרים.
השאירי אור דולק, ילדה מתוקה
ממני אמא, החותמת בנשיקה.
© שיבולת ברזני
|