הכוחות

לא שלנו

הרוך

שנפצע

מהפצע

נולד

כאב, מהפה

נמדדת עוית

חוקיות

שאינה

יכולה

כפופה לנו

ואז

בא חור

ששואב

וריק לנו, מהסבך

לא יצא דבר

והבמקום רק אין

no reservation

והרחוב מתמלא

פנים לבנים

כמו יד

מכוונת לנגוע

כל הלילה

באה

ויוצאת

מתוך הבית

אותה נהמה דקה

ריח כעס

גופות חרוכים

משהו בקול רם

מילים מלבות אש, את יודעת

עד מסרבת

מלהיבה אותנו

לשנוא, רק נימת קולך

עוד טועה

כבר בוקר

וקמה נס ציונה,

את יודעת ד"ר אביטל

שבכאלו דווקא  מאוד

ולא בכאלו

גם

אבל התותח שהיה לך מול הבית

לא זה שהרג אותי

הרג גם אותך

בינתיים, ומי את מי קודם