על שפת הים14/10/2007 23:45 | צבי הורוביץעל שפת הים... על שפת הים,שעת הרגע של בין הערביים עת שחו שמיים אל מים להשיק אל פניהם את סודם ניצבו על החול הרך במקום מפגשם של ארץ ומים גבר ואישה נשאה אותם הארץ על כפיים יחפות היביטו אל פרידת השמש מהמים היביטו אחוזים בקסם משותף כיצד היא מצווה עלינו ,בל נשכח בחיינו הזורמים ומתאדים כים גם את אש האהבה והמחשק טרם ירידה אל מחשכים ואז...כשהנמיכו העליונים הנכבדים ענני כרס אל מי הים מלחכי ארץ להקציפם קצף אז ניעור הכל... נתפתלו גופותיהם כלשונות האש חורכת לשון על בשר משיקה עליו מפצי אור נכרכו זו בזו כל הלשונות מילות קדומים ניעורו מתרדמת עולם מילותיהן הראשונות של אדם וחוה... לבש הים גלים את גלימת גליו,קצף ריגושו לבשו השמיים עננים כהי דופן חגורים אקדחי מרעום מהלכים חיצי חשמל ארצה צורדים את תקרת השחור בצריבת דם אש ונבלעים בשאגת הגלים נשתלהבה גם אישם אישו ואישה להב פתיל הנר הנצחי ברק צלם האלוהים באדם הזהיב ככתר על מגש עת התגוששו איתני הטבע רקע מסעיר הלמות רגש עת הגישו מבטי אנוש לאלוהים את מנחת תודתם על מצע אש תודתם על מתנת אהבת אהבת איש ואישה על שפת הים,שעת הרגע של בין הערביים עת שחו שמיים אל מים להשיק אל פניהם את סודם נמו לאיטם על החול הרך גבר ואישה. |