לנופלים במערכות ישראל

16/10/2007 00:12 | צבי הורוביץ
השמיים קדרו
מסך האופק החשיך למולו
העלטה סגרה עליו בבוא הרעם הנורא
האדמה נעה ונדה מתחת לרגליו
לפתע להטו פניו כצריבת אש
ולאחר מכן
פשטה בהן בהירות החידלון


לא,הפעם אין זה שדה המערכה
והאיש אינו חייל
הוא אבא של חייל
אשר אך זה נודעה לו הבשורה המרה מכל -
משורת החיילים נפל גם בנו...


אשרי האיש אשר ייגש אליו,האב המוכה
ובזה הרגע
ויתמוך בכתפו ויחבקהו אל ליבו
לבל יימוט ארצה
כי חושב הוא להישבר לרסיסים


אשרי האיש אשר יוכל לעמוד מול
הדימעה העולה בריתחתה
והיא כה זכה,ומלח הארץ בוער בה
מול האב השחוח ורעד בכיו הכבוש בו
ולאמצנו אל ליבו
ולשאת עימו את גודל השבר הזה


מה נאמר לך אם שכולה
אשר בך נוצרו חיים
והנה כבר נשתלו באדמה
והם כה צעירים
ובמה ננחמך ?


שתיל קורבנך הניטע בשדה
ניטע בשדה חיים
ועוד תימשך ממנו תקווה טובה
לאשר נותרו על פני האדמה
והם כאומרים:
``סליחה,סליחה על חיינו אשר ניתנו לנו
ממך``.