את הפה, שלו עצמו, את המילים

חיפש, עד הגרון, עד הריאות

ניגר לו אל תוכו, מרוב אהבתם

מבין העמוקים, ומעליהם, מסתדרים

העיגולים, על פני, כמו לא היה, בחיפזון

אנחנו מסדרים אותם במו ידינו, שלא תבחין

עולים לחדרו, ושם בין כל הצעצועים, נבלע הכל

רק כשאוהבים שותים מפה אל פה,נפתחים

ונפתחים, כך לעמוד שרויים, עד צוואר

חלחול ששתק, ובאוושת הבהלה

וכל יד מעמיקה להיתחב

ויד שעירה, התחככו זה בזה

לקרוע פנימה והחוצה

עד שהחבל המתוח

מתרפה ושוקע

 

הבטתי בפניך, לא בכית