בלילה הומה וסואן,דותך המשגעת הניצה מולי כשנהב
בזה הרגע חשקתי בך
רציתי את חמוקייך היפים...הרכים
שקרצו לי "בואי" וכולי נכנעתי
לתענוג בלתי נשלט של פטמותייך הענוגות ששפתיי דרשו לטעום
כשכל נגיעותייך הפכו עבורי לצימאון עז שלא נמוג
וכל ליטופייך הפכו את גופי לנחשק
וכל מבטייך השתיקו את סערותיי בדממה כורעת
ידעתי שאותך אני רוצה לאין ספור לילות
של תענוג שמיימי בו כל המלאכים
ישירו סימפוניות לכבודינו
אבל למציאות יש דרכים משלה לשחק בנו
והמציאות?...וכל שנותר לי הוא להמשיך לחלום
על חמוקייך או ליטופייך או שדייך
שכן?המציאות כבר פרסה מעליי גבולותיה
נמריייייים"....כך צעקת בלחש וגופי קפא"
לא אגע...ואנצור לשוני פן תשלח את עצמה לטייל בין רגלייך
חלומי...פנטזיה יפה שלי....אשליה מתוקה שכמוך
מותר לראות...מותר לגעת...אסור!!!להיסחף

"אשליה מתוקה שלי"