תהום

25/10/2007 15:55 | סאלאם
אתה יודע איך זה
לראות את כולם מהצד.
כולם מתפוררים פתאום
נופלים לך דרך האצבעות
ואתה כל כך רוצה לתפוס,
להציל כמה שיותר,
שאף אחד לא ינחת על האדמה
האדמה הרכה והטובענית הזו.
אתה יודע מה יש שם למטה,
אבל אתה לא רוצה לראות, לחשוב, להיות שם
אתה מפחד
על עצמך, עלי, עליהם..
הצלחת להציל אחד
שלושה נפלו למטה.
ידעת מה מחכה להם שם,
אבל לא יכולת למנוע.

וכל יום, כשאתה משפיל מבט
לזכר ימים שעברו
אתה רואה אותם שם,
ורוצה להעניש את עצמך
שלא עצרת בעדם,
שלא עזרת להם
כשעוד היה אפשר.
ועכשיו, מאוחר מדי.
אין דרך חזרה.
כל שתוכל לעשות הוא להסתכל,
לראות את הדברים מרחוק.
לא להתקרב, לא לטבוע בבוץ.
להסתכל, לראות.
לבכות.