|
השארתי שמלה על אדן חלון
נשקף אל קיר אבנים
מצמיח נעלי בלט לריקוד מתואם.
אחר כך זחלתי משם לתפור קול בס
לסימפונית הקולות הצרודה.
את הברט והקומבניזון השארתי
מתחת לספסל בתחנה המרכזית
וסטיתי משם לסוף הגיאוגרפיה
לתפור מעיל אדום-ארגמן , ללא כתר.
ונתיב לא מצאתי.
השארתי אותה ילדה מקפצת
השארתי אותה נשית מענגת .
ואתכן, במקטורן שחור עטוי
נוצות וסיגר, אצרתי -
להתכונן לתערוכה הבאה.
|