חיים ומוות ביד הלשון.

27/10/2007 23:12 | ^keti^

מוות

טבעתי בים דמך המתוק,

כמו פטל אדום השאיר בי חותמו,

נעצתי מבט בעיניים מבויישות,

והבעה של שטן נתעב,

מתחתי את צלילותך,

עד שנקרע חוט ותפר,

בהיתי בך נופלת לגהנום,

וצחקתי על כוכבים שנשרפו באטמוספירה מזוהמת.

כרעת על ברכייך,עיניים שצרחו כאב בלתי נסבל,

אם היית יכולה לצרוח היית עושה זאת,

אבל זה קשה שאת נחנקת אט אט משקרייך הגוועים.

איבדת צלם אנוש,התבוססת בדם שאינו שלך.

את לא אמיתית,את נופלת,שוברת,קורעת.

חיים.



 

מוות.

ביצה שבקעה סדק אחר סדק,

הביא לעולם חטא חדש,

כאב שניזוק עם שנים של סבל

החדיר טיפות שיגעון לקרחונים לבנים,

אלוהות משנית,אלוהות אנושית,

ניגלת לפנינו באור במה מסנוור,

ולה יש קרניים ,וזנב חד כתער,

הילה לבנה של טוהר כלואה בתוך

בועת סירחון אטומה ממציאות,

האיזון המכני בין הטוב הרע והמרושע,

מתפוצץ לאלפי חתיכות מכרסמות וורידים,

הכאב יפיל אותך לפני שתישאר ,

בחיים.