הולך הוא בתלם

כפי שנידרש

לא מביט לצדדים

מתוך חשש

 

בגופו הוא חש עוצמת עצבים

הם חשופים הם בכל נוגעים

 

להיכן נעלמה הנשיקה הרטובה

הלכה לה בשנה הראשונה ולא שבה

להיכן נעלם ריפרוף שפתיים על כל נקבובית של גוף

אותו גוף שנישאר עכשיו חשוף

 

לחם טרי וטוב הוא אוכל בתלם

אך מה בדבר דובדבן מתוק של חלם....

דובדבן שיסיטו מהתלם

לדרך לא דרך

ואבוי לו- הוא עלול לשבור שם ברך

 

מוקדש לאהוב ולאהבה נטושה....

שנותרה בלב החורשה.....