וכי למה לא כתבתי?

אולי כי כבר לא אהבתי.

אולי כי עבר זמני מזמן

אולי משום שאיני יודע לאן,

מופנות מחשבותיי ולשם מה,

אולי כי במוחי נרקמת מזימה,

והאין השטן הוא מלאך שרצה רק טוב?

אז כנראה שאי אפשר להתחמק מלאהוב

 

ולאן לקחת אותי,יד מושטת ,מאוגרפת,

משום מה כתיבתי נהייתה רופפת,

בעודי עומד הרכבת חולפת,

ואני רק חושב איך פותחים הכספת,

 

אל הנוסחה הבלעדית,הדרך אל האושר,

הנקודה היחידה בה לא צריך כבר כלום,

ההוכחה האחרונה,המשל הסופי,

הדרך מההתחלה-לכיוון האינסופי.