דמותך אהובי

 

דמותך בימים בלילות בשקיקה

צמאה נפשי לאמרותך כמוצאת

שלל רב.

 

עיני דוק קורים רוחצת בערגה

 שמש מזהרת שמיים בהירים

מעריב יום מגיע ליל אפלה לא

יזרח השמש עלי.

 

נוגעת לא נוגעת אהובי. ברדת

החשיכה נעלמת.                                      

 

ברדת ליל.