אני נזכר בך כל שניה,

את לא אחת את כמו מאה,

מחשבות בראשי,

איך את היית צועדת,

ובלילה לא יושן,

ובכל מילה שאני כותב,

שותל זרעי תקווה,

אולי אחת מהמחשבות שבלב,

השירים הישנים,

מהרמקול שוב בוקעים,

איך לא אדמיין אותך זמרת,

אני מתקלח ושוטף אותך,

אני ישן ודואג שיהיה לך רך,

אני שותה ומרווה את צמאונך,

שוב מורח לך את האיפור בעיגולים,

זה דבר ברור שנינו יודעים,

את כל כך יפה כשאת טבעית,

ובכל דמעה מדמיין איך את,

היית קרבה ומוחה דמעותיי,

נזכרת איך ליבך רטט,