לא נולד שקרן שישקר עליך,
לא נולד צדיק שלא יברך אותך.
ואפילו אלוהים אומר, שהיית לו חסר,
ואתה רק שוכב ולא אומר דבר.

כבר התרגלת לפרחים שפורחים סביבך,
כבר התרגלת לשורשים שהפכו למיטתך,
הציפורים בונים קן על ענפייך,
אין זה מפתיע, תמיד היית בית בשבילנו.

מתחת לאדמה מילאת מלט,
כי לעולם לא תיתן לנו לשקוע,
והגשם המחלחל באדמה דרך הסדקים,
מוצא את משכנו על החזה שלך,
אין זה מפתיע, לפעמים גם לגשם קר.

זה טבעי שהמוות יכתוב את הפרק החדש בחייך,
זה עצוב שרק אוהביך לעולם לא יוכלו לקרוא אותו.

 

 

 

כל הזכויות שמורות לילון שבח