לתמנע השובבה...

עינוגי בשרים

קווי נשיותה הרכים
שורטטו בבהירות
כעין בוהק קריר
בתוך אפלולית החדר

שערה המה גלים
על כתפיה
על שדיה
כמה מתוק כפתור הורד
הניבט מקצותיהם

הוא צפה בה
בחבלי ציפייה
בשרו רעב אליה
חש על פני עורו
את כאב משיכתו
להיות כמולחם לה
בלי יוכל הילחם בה

ניפנתה אליו בפיזור ידיים
ברק עיניה טובל בבריכת תשוקה
הקוראת אליו
נענו אצבעותיו, החלו מחליקות
על זרועותיה
וברציף אל מעגן ביטנה
וגרוי ירכיה
אל עקביה

ושב לראשה
ויש ויתהדק ליטופו
לפתע במקומו
כרוצה להאחד בו
לבשר אחד
וישתהה
על מתניה,על ערפה וחיקה
אחורי פרקיה,אזנה
וכל חלקות נופה
ושב לרחף,נוגע לא נוגע

חש במתיחת זכרותו
כפורצת מעצמה
יבש חיכו
ניפרשה אליו
הטביע קשיותו ברכותה
לאיטם
חפן ראשה אל בין כפות ידיו
וינק את נשימתה דרך פיה
לפתע חש את גליה
סביב חניתו
נאחזה בו בידיה
מעוצם הרעד
וזה היה לו האות
לשאוג את אונו החוצה
לפרקו בתוך רחמה