זה היה ספר התנ"ך של ילדותי, נערותי. אחזתי בו אז בחרדת קודש. לקחתי אותו איתי לכל מקום. קראתי אותו שוב ושוב מתחת לשולחן בכיתה ו', על מדרגות הגמנסיה, באוטובוס - קו 5, באמבטיה מלאה מים רותחים. ובחרתי בבת. בחלום שלה להיות סופרת.

ופתאום היום ראיתי את הסרט בטלוויזיה, סרט שזכה בכמה אוסקרים בשנת 1994, ואמרתי לעצמי-זה קורה. למרות כל השנים שהילכתי סביב בהיסוס. נוגעת לא נוגעת בחלום.

 

קחו את זה בדי.וי.די, בוידאו-מה שתוכלו.

גלי