שזפתְ ליבי עד נלהט
כחמה יוקדת
בערטול מכושף
תלויה על כלונס
נעה אלייךְ
בצעד לולייני ענק.

בטמפו פראי
חף מכל דווי
חדר קולךְ לתוכי
לש ליבי עד נכבש
כנחתום השוקד עיסתו.

ואפן להביט נכוחה
ומעומק זיו ליבךְ
ללקט זהרורים
שתראיני נפשך הטובה
ואוחז אברותיו של הנצח
בּךְ ירחב לי העולם.

פתע
שוד ושבירה
נלפף הלב בקשירה
נחבט בצללית הזיה.

כצל חולף אהבתךְ
ציפור במעופה
מעל שדות חשופים
נכלמתי מעורמת
מחזיון תעתועים.

הזמן הנוגס
צמצם תקוות
הדמעות נאספו
להיאבק בסער.

מילותיי אז ניצבו
בהבל פה חדוד
לרחוק ממךְ
בשארית הכוח
אך לשמע צחוקךְ
המרעיד תאיי
זך ושקוף
כטל צהיר
בעלעלי-זית
לא עמדו איתן.

מילים תלויות
עם כידון ורומח
להגן על שאריות לב נכזב
נמוגו
הפכו לנשימות מתקצרות
ולרטט שמימי מסעיר
מסגיר טון אבהבים בקולי.

_______________________________

מסדרת השירים: "לסגור מעגל"

תודה המונמון ל י.ב.א.ס.י

ולשלוש נקודות על נחתום