זכרונות נשכחים

כמו טיפות של פטל

לנפש צמאה.

 

אין היא גוועת

למעשה,היא חיה ונושמת

צוחקת ובוכה

בועטת מתרצה

מחפשת

מתגלה

 

כיצד היתה ילדות שלי?

זוכרת קטעים

של יום שטוף שמש,תלתלים קלים ובהירים

מופיעה ומציגה,ללא מתום וללא משוא פנים.

גם רגע שבו הנפש נפגעה והתרחקה ונאטמה

סביבות רבות של חברים,גננת מיטיבה ומשתאה

וכעס על דוד גדול שלא הפסיק לחרוז את שמי בשיר

 

הכל מכל וכל

עבר,הווה,עתיד

הרגע שנשזר,נפרם מזהיר

חיוך קורן

עצב.לא! הס מלהזכיר

בת צחוק.

 

cכל הזכויות שמורות