ניבכיי הנשמה20/11/2007 06:40 | ענת גרוסאם תביט עמוק תראה רחוק
לו רק יכולת לגעת הכל היה מתאחה
היית נוגע ברגשות של חרות
היית משקם את הזהות
אך אתה מתעקש להוותר במקום רחוק
נוגע לא נוגע עמוק
כאילו שם כל מהוויך שם הרחק
תן לי לתת לך יד בטיול הזה
ליבי פתוח כספר המזמין את קוראיו לשיטוט
ידיי פרוסות לרווחה לחיבוק
כל שנאמר או יאמר בעתיד
נקבר בתוכי לתמיד
את מבטחך מזמינה אנוכי לשים בקירבי
אהובי
השמש תהיה כתומה יותר כשילכו השדים
דברים פסולים שאת הנשמה פוצעים
שדפוסים בנו משתנים
דברים תמוהים ופסולים
נוצרנו רבים ולא אחד בחברה
כדי שלכל אחד מאיתנו יהיה על מי להשען בהוויה
אז בוא נצא לטיול הזה יחדיו
אני לצידך אז אל תפחד
|