מהי משאלתך?שאל הנווד,

אחרי החיוך,מצפוני כבר אבד.

מא' עד ת' החלתי לפרט,

את כל הדברים הנחוצים לי באמת.

 

פתאום נהפכתי עשיר וגדול,

שליט העולם, האין סוף יכול.

ידעתי הכל,נפלאות העולם,

תשובות לשאלות של כל בן אדם.

 

וחמדתי כל דבר שחפצתי,

לקחתי את כל מה שרק הערצתי.

אך פתאום העיק עליי העולם,

איך לעזעזל נהפכתי לשליט האדם?

 

ואז חיפשתי אותו הנווד,

שיגאל אותי מיסוריי מייד,

הסתתר הוא במעין מערה חשוכה,

ויצא הוא אליי מתוך החשיכה.

 

קיבלת מה שרצית,הלא כן?

כן אבל זה לא צריך להיות ככה,זה לא ייתכן!

ערוף נא ראשי,נווד בן נווד,

גם ככה חיי יסתיימו הם לבד,

ואין הממון כבר בראש ענייני,

עשה שאפסיק,אין צורך כבר,די!

 

חזרתי להיות מה שאני,

אדם קצת פשוט,וגם קצת עני

אך אין דאגות,ראשי כבר שקט,

ואין לי צורך בשליטה,באמת.

 

אולי בלילות,כשנזכר בנווד,

ובכל השטרות שהיו לי ביד,

אך לא משנה זה,אני כבר חופשי,

ולחשוב על כל זה-מיושן וטיפשי...